פסק-דין בתיק עפ"א 221/08

1.       לפנינו ערעור שהוגש על גזר דינו של בית משפט השלום בנצרת ובו טוענת המערערת כנגד קולת העונש אשר הושת על המשיב.

2.       המשיב הורשע על פי הודאתו בהתפרצות למקום מגורים כדי לבצע גניבה - עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 וכן בעבירת גניבה - עבירה לפי סעיף 384 לחוק הנ"ל.

3.       בהתאם לעובדות כתב האישום בהם הודה כאמור המשיב, הרי, שביום 13.3.08 התפרץ המשיב לביתה של הגב' ממן (להלן: "המתלוננת") אשר הייתה באותה עת בת 63 וזאת בכוונה לגנוב מתוכו. המשיב דחף את דלת הכניסה נכנס לתוך בית המגורים, גנב את ארנקה של המתלוננת ובתוכו כסף מזומן בסך 650 ש"ח. לאחר שביצע את פעולת הגניבה וכמתואר לעיל, הופתע המשיב על ידי המתלוננת שהייתה בדירה באותה עת, ואז טען בפניה וזאת במרמה, כי הוא מחפש את כלבו שאבד.

4.       בית המשפט קמא גזר על המשיב 12 חודשי מאסר בפועל וכן הורה להפעיל מאסר על תנאי שהיה בר הפעלה, אף הוא של 12 חודשים וזאת במצטבר לחודשי המאסר שהוטלו עליו בגין תיק זה, כך שסה"כ על הנאשם לרצות 24 חודשי מאסר בפועל. בנוסף, גזר בית המשפט על המשיב מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך 3 שנים והתנאי  הוא שלא יעבור על אותה עבירה או, כל עבירת רכוש מסוג פשע.

          נימוקי הערעור

5.       המערערת טוענת, כי שגה בית המשפט קמא בהטילו עונש כה מופרז לקולא על המשיב. לטענת המערערת, מדובר במשיב שביצע את העבירות נשוא תיק זה, זמן מועט לאחר ששוחרר ממאסר ארוך אחר בגין עבירות זהות ובזמן שמאסר מותנה תלוי ועומד כנגדו.

6.       לטענת המערערת, למשיב עבר פלילי מכביד ביותר המשתרע על פני תקופה של 17 שנה והכולל בחובו עבירות רכוש שונות וכן עבירות פריצה, תגרה, החזקת סמים ועוד.

7.       המערערת מוסיפה וטוענת, שבית המשפט קמא קבע בעניינו של המשיב, כי מדובר בעבריין רצידיביסט הפועל לפי דפוס קבוע של כניסה לבתים וגניבת כסף מארנקים.

8.       המערערת טוענת איפוא, שיש להאריך את תקופת המאסר שנגזרה על המשיב וכן להשית עליו גם עונשים של קנס ופיצוי למתלוננת.

9.       המערערת הפנתה אותנו למספר פסקי דין שניתנו על ידי מותב הערעורים בבית משפט זה ובהם נגזרו על מי שהיו עבריינים מועדים, עונשי מאסר ארוכים יותר ורק מקום שדובר היה בעבירה יחידה, הועמד עונש המאסר על 12 חודשי מאסר בלבד.

          נימוקי המשיב

10.     ב"כ המשיב מאשר, כי אכן למרשו עבר פלילי, אלא, שלדעתו מדובר במשיב שנסיבותיו האישיות הן אלה שהובילו אותו למעגל הפשע.

11.     לטענת ב"כ המשיב, מדובר במשיב שגדל ללא כל פיקוח, שכן אביו היה נרקומן שנטש את המשפחה, הוא היה נער רחוב שהתדרדר לסמים וכתוצאה מכך, הסתבך גם בעבירות רכוש.

12.     עוד טוען ב"כ המשיב, כי לבד  מ- 12 חודשי מאסר שנגזרו עליו בתיק זה, הרי, שהופעל לחובתו גם מאסר מותנה בן 12 חודשים, כך שבפועל הוא ירצה 24 חודשי מאסר.

13.     ב"כ המשיב מוסיף וטוען, כי המשיב הודה בהזדמנות הראשונה,  חסך מזמנו של בית המשפט וחסך את הצורך בעדותה של המתלוננת, שהינה תושבת קריית-שמונה. כמו כן, כך לטענת ב"כ המשיב, מדובר במשיב שהביע חרטה כנה ומלאה על מעשיו.

14.     באשר לפיצוי והקנס - מסכים ב"כ המשיב, כי אכן יש להורות על פיצוי מסוים, אלא, שהדבר כפוף למצבו הכלכלי.

          דיון ומסקנות

15.     לאחר ששמענו את באי כוח הצדדים ושבנו ועיינו בכל החומר שהועמד לרשותנו, לרבות גיליון הרשעות של המשיב וכן בפסקי הדין אליהם הופנינו, נחה דעתנו, כי דין הערעור להתקבל כפי שיפורט להלן.

16.     לא אחת הטעימו בתי המשפט על דרגותיהם השונות את הצורך בהחמרה בענישה בעבירות של רכוש. כך לדוגמא קבע לא מכבר כב' השופט א' רובינשטיין ברע"פ 1708/08 מרדכי לוי נ' מדינת ישראל, כדלהלן:

" בית המשפט המחוזי גם צדק כשהטעים את הצורך לחומרה בענישה בעבירות התפרצות ובעבירות רכוש בכלל, שהיו - אפשר לומר - למכת מדינה, למקור דאגה וטרוניה לאזרחים רבים ולפגיעה בתחושת ביטחונם...".